אמרתם בושם - אמרתם ריח טוב, אמרתם אופנה, אמרתם שיק, אמרתם כמה אני מצודד, אופנתי ומעודכן (בואו להכיר טרנדים לוהטים בעולם הבישום והטיפוח - אופנה ובשמים ולהכיר את הבשמים הכי חדשים לפני כולם), אמרתם כמה אני עשיר ויודע מה לשים, מתי והיכן (אתם מוזמנים ללמוד ולדעת איך משתמשים בבושם)... אמרתם בושם אמרתם טיפוח, יופי, אסתטיקה, מודעות... אמרתם בושם, אמרתם גם סממן תרבותי חברתי, בעל משמעויות רבות שמלווה את האנושות מראשיתה! אל דאגה, אין צורך להיבהל, הכתבה הזו לא כזו כבדה כמו שנראה, אנחנו לא נדון בכל המשמעויות מרחיקות הלכת של בושם, חברה, תרבות וכלכלה, אלא נתמקד בשאלה מהו בושם, מה מקורותיו, שימושיו וגלגוליו ומה עבר מרגע גילויו ועד מקומו העכשווי - בתוך בקבוק מעוצב ומיוחד, משווק במלוא הדרו ונמכר בהמון כסף.
כולנו, או לפחות רובנו, משתמשים בבושם כל יום. לא הגיע הזמן שנלמד מה זה בושם, מי זה בושם ולמה בושם? מאיפה זה בא לנו בכלל כל העניין של הבישום והבשמים ולמה השימוש בבושם מהוה תופעה כל כך נפוצה חוצה גבולות ויבשות, חוצה תרבויות וזמנים - תופעה הקיימת מאז ראשית האנושות וממשיכה ומתעצמת עד ימינו אנו. כבר בתנ"ך ניתן לגלות על שימוש בבושם (מור ולבונה - מוכר למישהו?) וכן ישנן לא מעט עדויות על שימוש בבושם בתרבויות קדומות מאד. הבושם במתכונתו הנוכחית, באופן שמלווה אותנו עד היום, החל להתפתח בתקופה הרומית.
גם בקרב בעלי החיים ריח מהווה כלי חשוב מאד - ריח מלמד על סכנה, על משיכה מינית, על מזון - חוש הריח הוא כלי הישרדותי חשוב המשמש להגנה, לרבייה ולהתמצאות. גם בני האדם עושים שימוש בחוש הריח, אם כי, לעומת רוב החיות, חוש הריח של האדם פחות מפותח ומתוחכם. כך או כך, מערכת ההרחה האנושית, המבוססת על קליטת כימיקלים מהאוויר, ע"י האף, יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר.
חוש הריח הוא החוש השלישי בחשיבותו אחרי חוש הראייה והשמיעה והוא משפיע עלינו הרבה יותר משאנחנו מדמיינים. נגלה לכם סוד - משיכתכם לבני המין השני אינה תלויה רק באופן בו הוא נראה / היא נראית אלא גם בריח הגוף שלו/ה. מקורו של חוש הריח הוא במערכת הלימבית של האדם הכוללת תחושות ורגשות מיידיים - כל האינסטינקטים הפרימיטיביים שלנו ולפיכך משיכה או דחייה ראשוניים מאדם זר עשויים להיות קשורים באופן ישיר לאופן בו הם מריחים.
בהקשר של בשמים - חוש הריח שיחק מקום חשוב, כמצופה, בתהליך התפתחותו של הבושם - בתחילת הדרך, הפיקו בני האדם בשמים בריח עז מאד משרף עצים למגוון מטרות: מטרות דתיות - טקסים שמניים ופגניים מתוך אמונה כי הריח משפיע על האלים, השדים והרוחות; מטרות חברתיות- טקסים, חגיגות, קיום יחסי מין, הלויות, טקסי היטהרות וכדומה; מטרות רפואיות - ריפוי מחלות, מניעה, שיקום; וכן מטרות מגוונות אחרות, כגון הרחקת מזיקים, התגוננות מחיות, הרחקת יתושים, פרעושים ומיני חרקים ועוד. בושם סייע לאנשים לעבוד את האלים, להתרפא, לעשות אהבה, ואף כהכנה למוות.
בתקופות מאוחרות יותר הפך השימוש בבושם נפוץ ויומיומי יותר ויותר והחל שימוש בבושם להתקשטות עצמית יומיומית, להרחקת ריחות לא נעימים מחללים וכן למטרות רפואיות - עד למאה ה18 האמינו רופאים כי לבושם יש סגולות של מניעת מחלות. במאה שנים האחרונות ועד היום השימוש בבושם הפך נפוץ ביותר ותעשיית הבשמים מתעצמת וגדלה - עוד ועוד בשמים מפותחים (מופקים מצמחים, שמנים, שרף עץ וחיות), פרסומות, תחרות, שיווק, יבוא, יצוא, עיצוב, מבצעים, הנחות, מסחר - שוק הבשמים מגלגל הון רב והבשמים לגוף, לבית, למכונית, לתינוק, לגברים לנשים ולמי ומה לא הפכו לחלק נכבד מחיינו (עוד על בשמים).
